תאונה ללא ביטוח חובה אינה מותירה את הנפגע בלי פיצוי.
כשהרכב שפגע לא היה מבוטח, או כשהנהג נמלט ולא אותר, אפשר לתבוע מ"קרנית", הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שמשלמת פיצוי לפי אותם עקרונות של "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים".
הפיצוי מכסה נזקי גוף בלבד (לא נזק לרכב), התביעה מוגשת בדרך כלל בתוך שבע שנים מיום התאונה, והתיעוד שנאסף בימים הראשונים משפיע מאוד על מהלך ההליך.
במשרדנו, משרד בוטיק המתמחה בדיני נזיקין וביטוח, אנו מלווים נפגעים בתיקי תאונות דרכים ונזקי גוף, וכשצריך גם בהליכים מול ביטוח לאומי.
אם נפגעתם בתאונה והתברר שהרכב שפגע בכם לא מבוטח, צרו קשר ונבדוק יחד איזו דרך מתאימה למקרה שלכם.
מי זכאי לפיצוי כשקרתה תאונה ללא ביטוח חובה?
החוק בישראל מבוסס על "אחריות ללא אשם": הנפגע אינו צריך להוכיח שהנהג התרשל, ודי בכך שהנזק נגרם עקב שימוש ברכב מנועי.
עיקרון זה חל גם כשאין ביטוח, ולכן הולכי רגל, נוסעים, נהגים ורוכבי אופנועים שנפגעו עשויים להיות זכאים לפיצוי.
גם בני משפחה של נפגע שנהרג בתאונה, אלה שהיו תלויים בו כלכלית, יכולים לתבוע.
השאלה המעשית היא מול מי פועלים, והתשובה תלויה בנסיבות.
הטבלה הבאה מסכמת את שלושת התרחישים הנפוצים:
| הנסיבות | הגורם שמולו תובעים | נקודה שכדאי לדעת |
|---|---|---|
| הרכב שפגע היה מבוטח בביטוח חובה | חברת הביטוח של הרכב | אין צורך להוכיח אשמה, ויש לעמוד במועדי ההתיישנות |
| הרכב שפגע לא היה מבוטח (פוליסה שפגה, בוטלה או לא נרכשה מעולם) | קרנית | קרנית רשאית לתבוע בחזרה מהנהג ומבעל הרכב |
| הנהג נמלט ולא אותר | קרנית | נדרש להראות שנעשה מאמץ סביר לאתר אותו, כולל תלונה במשטרה |
יש גם חריגים.
החוק קובע מקרים מוגדרים שבהם הזכאות נשללת או מצטמצמת, למשל כשהנפגע גרם לתאונה בכוונה, ולכן כל מקרה נבחן לגופו.
לפני שמוותרים או מקבלים הצעה, כדאי שעורך דין המתמחה בתביעות תאונות דרכים יעבור על הנסיבות.
מהי קרנית ומתי היא משלמת את הפיצוי?
"קרנית" היא גוף שהוקם בחוק כדי שנפגעי תאונות דרכים לא יישארו בלי פיצוי כשאין חברת ביטוח שתשלם.
היא ממומנת מתשלומים של חברות הביטוח, ובפועל פועלת כמעין חברת ביטוח: בודקת את התביעה, דורשת מסמכים, מנהלת משא ומתן, ואם אין הסכמה, מתדיינת בבית המשפט.
קרנית משלמת בשני מקרים עיקריים.
הראשון הוא נהג שלא ידוע מיהו ("פגע וברח").
השני הוא רכב שאין לגביו ביטוח חובה בתוקף.
בשני המקרים הנפגע זכאי, ככלל, לאותם רכיבי פיצוי שהיה מקבל מחברת ביטוח רגילה.
יש כאן היבט שלא תמיד מובן לנפגעים: מי שנהג ללא ביטוח עלול למצוא את עצמו חשוף לתביעת חזרה מצד קרנית, כלומר היא תדרוש ממנו להשיב את הסכום ששילמה לנפגע.
זה לא משנה את זכותו של הנפגע לפיצוי, אבל זה מסביר מדוע קרנית בוחנת תביעות בקפדנות, ולמה חשוב להגיש אותן עם תשתית ראייתית מסודרת.
לפעמים נראה בתחילה שהרכב אינו מבוטח, ובבדיקה מתברר שיש פוליסה בתוקף או שחברת ביטוח אחראית בכל זאת.
לכן לא כדאי להניח מראש שקרנית היא הכתובת.
הבירור הראשוני, על בסיס מספר הרכב ופרטי הבעלים, הוא חלק חשוב מהטיפול.
דוגמה להמחשה: הולך רגל נפגע במעבר חציה מרכב שנמלט מהמקום, ורק אחרי כמה שעות, כשהוא כבר בבית החולים, הוא נזכר שהצליח לראות חלק ממספר הרכב.
פרט חלקי כזה אינו חסר ערך.
הוא יכול לעזור למשטרה לאתר את הרכב, ואם הנהג יימצא, ייתכן שיתברר שהיה מבוטח, והתביעה תתנהל מול חברת הביטוח ולא מול קרנית.
לכן כדאי לדווח לחוקרים על כל פרט, גם אם הוא נראה קטן או לא בטוח.
איך מגישים תביעה ומה חשוב לתעד בימים הראשונים?
לדברי עורך דין המתמחה בתביעות נזיקין, "מי שרושם את מספר הרכב, מגיש תלונה במשטרה ומשמר את המסמכים הרפואיים בימים הראשונים חוסך חודשים של בירורים מול קרנית".
הנה מה שכדאי לאסוף:
- פרטי הרכב והנהג: מספר רכב, דגם וצבע, ואם אפשר שם הנהג ופרטי קשר. בפגע וברח, כל פרט נחשב, כולל כיוון הנסיעה.
- תלונה במשטרת ישראל: האישור מתעד את האירוע ואת הניסיון לאתר את הנהג, והוא מסמך מרכזי בתביעה מול קרנית.
- תיעוד רפואי: סיכום ביקור בחדר מיון, בדיקות הדמיה, סיכומי אשפוז ומכתבי רופאים, החל מהרגע הראשון.
- עדים ותיעוד חזותי: צילומי זירה, צילומי פציעות ופרטי עדי ראייה, ואם קיימות, הקלטות ממצלמות בסביבה. מצלמות נמחקות מהר, ולכן כדאי לפנות מיד.
- תיעוד כלכלי: תלושי שכר, אישורי היעדרות, קבלות על טיפולים ועל נסיעות לטיפולים.
בהמשך יש הודעה על התביעה לקרנית, ואם אין הסכמה, הגשת תביעה לבית המשפט.
ההגשה צריכה להתבצע בתוך תקופת ההתיישנות, שהיא בדרך כלל שבע שנים מיום התאונה.
לקטינים יש כללים נפרדים, ולכן אין להסתמך על המועד הכללי בלי בדיקה.
הערכת הנכות היא לב ההליך.
מומחים רפואיים בתחום הפגיעה קובעים את אחוזי הנכות הרפואית והתפקודית, ועליהם נשען סכום הפיצוי.
משרדנו עובד עם מומחים רפואיים מובילים בתחומי הפגיעה השונים, ומכין את הנפגע לבדיקות ולוועדות הרפואיות כדי שיציג את מצבו במלואו.
במקרים רבים נפגע בתאונה זכאי גם להטבות מביטוח לאומי, כמו דמי פגיעה או קצבת נכות, ובתאונה שנגרמה בדרך לעבודה או במהלכה גם להכרה כתאונת עבודה.
הזכויות האלה פועלות במקביל לתביעה מול קרנית, ויש ביניהן קשר חשבונאי שנסביר בהמשך.
כדאי גם לנהל יומן אישי פשוט מהיום הראשון: מתי הופיעו כאבים, אילו טיפולים התקבלו, אילו ימי עבודה הוחמצו ומה לא ניתן היה לעשות בבית.
רישום שוטף כזה עוזר לנפגע לתאר את מצבו בצורה מדויקת בפני המומחה הרפואי, ומקשה על ניסיון לטעון בדיעבד שהקשיים אינם קשורים לתאונה.
כדאי לשמור את כל המסמכים בתיק אחד, בסדר כרונולוגי, ולהעביר לעורך הדין עותקים בלבד ולא מקורות.
אילו רכיבי פיצוי מגיעים ומה עלול לצמצם אותם?
הפיצוי בתאונת דרכים מורכב מכמה ראשים של נזק.
נזק ממוני כולל הפסד הכנסה בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, טיפולים משלימים, עזרת הזולת בבית ונסיעות לטיפולים.
נזק לא ממוני הוא פיצוי על כאב וסבל, שנקבע לפי אחוזי הנכות ולפי הוראות החוק.
כשהנפגע נהרג, התלויים בו זכאים לפיצוי על אובדן התמיכה וכן להוצאות קבורה.
לגבי הסכום: אין מספר אחיד, ולכן כל הבטחה לסכום מראש אינה אחראית.
הגובה תלוי בגיל, בהכנסה, בעיסוק, בדרגת הנכות ובהשלכותיה על יכולת העבודה.
פגיעה זהה תניב סכומים שונים אצל נפגעים שונים.
שלושה גורמים עלולים לצמצם את הפיצוי בפועל:
- ניכוי גמלאות: סכומים שהנפגע קיבל מביטוח לאומי עשויים להיות מנוכים מהפיצוי. לכן חשוב לנהל את שני ההליכים בתיאום, ולוודא שכל זכות מטופלת במלואה.
- מחלוקת על הנכות: קרנית עשויה לערער על שיעור הנכות או על הקשר בין התאונה לפגיעה. חוות דעת רפואית מסודרת מפחיתה את הסיכון.
- איחור בהגשה: תביעה שהוגשה אחרי תום ההתיישנות עלולה להידחות, גם אם הזכאות מבוססת.
נזק לרכב, לאופנוע או לחפצים אישיים אינו חלק מהפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
למי שגם רכושו ניזוק, יש לבדוק מסלול נפרד של תביעה בנזקי רכוש, שמתנהל בדרך אחרת מתביעת נזקי הגוף.
שאלות נפוצות על תאונה ללא ביטוח חובה
ריכזנו תשובות לשאלות שנפגעים שואלים אותנו, מעבר למה שהוסבר למעלה.
האם אפשר לתבוע גם את הנהג עצמו?
באופן עקרוני כן, אך בפועל נהג ללא ביטוח לרוב אינו מסוגל לשלם סכום משמעותי.
לכן המסלול העיקרי הוא קרנית, והיא זו שעשויה לפנות לנהג בתביעת חזרה.
את הבחירה בין המסלולים כדאי לקבל לאחר בחינה משפטית של הנסיבות.
האם הולך רגל שנפגע מרכב לא מבוטח זכאי לפיצוי?
כן, הולכי רגל הם מהנפגעים הקלאסיים שהחוק נועד להגן עליהם.
התנאי הוא שהפגיעה נגרמה עקב שימוש ברכב מנועי.
שאלות כמו האם אופניים חשמליים או קורקינט נחשבים רכב מנועי נבחנות בנפרד לפי סוג הכלי ותכונותיו.
מה קורה אם עבר זמן רב מאז התאונה?
ככל שעובר זמן, קשה יותר לאתר עדים, להשיג תיעוד ולבסס את הקשר בין התאונה לנזק.
ייתכן שהתביעה עדיין בתוך מועד ההתיישנות, ולכן כדאי לבדוק את התאריכים בלי להמתין.
אם המועד חלף, יש מקרים חריגים שבהם הוא נדחה, אך זה נבדק רק לאחר עיון במסמכים.
האם נפגע שידע שהרכב שבו נסע אינו מבוטח עדיין עשוי לתבוע?
זו שאלה שתלויה בנסיבות ובנוסח החוק, ולכן אין תשובה קצרה שמתאימה לכולם.
עצם הידיעה אינה מבטלת את הבדיקה, ולפני שמוותרים על התביעה כדאי שעורך דין יבחן מה היה מעמדו של הנפגע ומה ידע בפועל.
תאונה ללא ביטוח חובה: ליווי משפטי ממשרד ענת אשכנזי עו"ד
הסוגיה המרכזית בתאונה ללא ביטוח חובה אינה אם יש פיצוי, אלא מול מי פועלים ובאיזה תיעוד.
כשהרכב לא מבוטח או שהנהג לא אותר, קרנית היא הכתובת, ובמקרים אחרים חברת ביטוח רגילה.
הצעדים הראשונים, תלונה במשטרה, איסוף מסמכים רפואיים ושמירה על מועדי ההתיישנות, קובעים במידה רבה את הסיכויים.
במשרדנו אנו משלבים ניסיון בעבודה מול חברות ביטוח, עבודה קבועה עם מומחים רפואיים בתחום הפגיעה, הכנה לוועדות רפואיות ולדיונים, וזמינות ויחס אישי ללקוח לאורך כל הדרך.
איננו מבטיחים תוצאה, אבל אנו מתחייבים לבחון את התיק לעומק ולהסביר כל שלב.
נפגעתם בתאונה ללא ביטוח חובה?
פנו אל ענת אשכנזי עו"ד, ונבדוק יחד את זכויותיכם.
