פיצוי תאונת דרכים ללא נכות אפשרי יותר ממה שרבים מניחים.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מכיר בנזק גם כשהרופא לא קבע אחוזי "נכות צמיתה" (פגיעה קבועה ביכולת התפקוד, הנמדדת באחוזים).
נפגע יכול לתבוע החזר הוצאות רפואיות, הפסד שכר בתקופת ההחלמה, עזרת צד שלישי, הוצאות נסיעה לטיפולים, ובהתאם לקביעה רפואית גם פיצוי על "נכות זמנית" (מגבלה שחולפת עם ההחלמה).
מה שמכריע הוא הראיות: סיכומי טיפול, אישורי מחלה, תלושי שכר וקבלות.
התביעה צריכה להיות מוגשת בתוך תקופת ההתיישנות, שברוב המקרים היא שבע שנים.
משרדנו, ענת אשכנזי עו"ד, משרד בוטיק המתמחה בדיני נזיקין וביטוח, בודק את הזכאות כבר בפגישה הראשונה ומלווה את הנפגע לאורך כל התהליך.
יש לכם תאונה מאחוריכם ושאלה אם מגיע לכם משהו?
צרו קשר ונבחן את התיק יחד.

האם מגיע פיצוי תאונת דרכים ללא נכות?
כן, במקרים רבים.
חוק הפלת"ד (הקיצור המקובל לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) לא מתנה את הזכות לפיצוי בקביעת אחוזי נכות.
די שנגרם נזק גוף כתוצאה משימוש ברכב מנועי, ושהנזק הזה ניתן להוכחה.
החוק גם אינו דורש להוכיח אשמה של הנהג, ולכן אפשר לתבוע גם כשהתאונה נגרמה באשמה משותפת.
ההבדל בין מי שנקבעה לו נכות למי שלא נקבעה הוא בעיקר בגובה התביעה.
נכות צמיתה משפיעה על הפיצוי בגין כאב וסבל ועל הערכת הפגיעה העתידית ביכולת ההשתכרות.
כשאין נכות כזו, התביעה נשענת על נזקים שכבר נגרמו ועל נזקים שאפשר להוכיח בעתיד הקרוב.
התוצאה לרוב צנועה יותר, ונכון לומר זאת מראש.
לדברי עורך דין העוסק בתביעות נזיקין, "הנזק הכלכלי אינו תלוי באחוזי נכות.
מי שמצליח להראות הוצאה, הפסד הכנסה או מגבלה מתועדת, יש לו על מה לתבוע, גם אם בסוף נקבע שאין נכות צמיתה".
נקודה נוספת היא המועד.
לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, תקופת ההתיישנות הכללית בתביעת נזיקין היא שבע שנים.
לקטין התקופה מתחילה רק בגיל 18.
שבע שנים נשמע הרבה, אבל ראיות מתפוגגות מהר: עדים נעלמים, מסמכים אובדים וזיכרון מתעמעם.
לכן כדאי לבדוק את הזכאות מוקדם, בלי לחכות לסיום הטיפולים.
בפועל, חברות ביטוח עשויות להציע סכומים נמוכים בתיקים שאין בהם נכות צמיתה, גם כשהנפגע יכול להוכיח נזקים ממשיים.
הדרך להעריך הצעה כזו היא להשוות אותה לנזקים המתועדים.
לדוגמה, נפגע שהוציא כמה אלפי שקלים על טיפולים ובדיקות, נעדר שבועיים מהעבודה ונזקק לעזרה בבית בתקופת ההחלמה, יכול להגיע לסכום גבוה בהרבה מהצעה כוללנית שנשלחת בשבועות הראשונים.
זו המחשה בלבד, והסכום בכל תיק נקבע לפי המסמכים והראיות שלו.
אילו רכיבי נזק אפשר לתבוע כשלא נקבעה נכות?
גם בלי נכות צמיתה יש כמה רכיבי נזק שאפשר לתבוע.
הטבלה מסכמת את העיקריים ואת מה שנדרש כדי להוכיח כל אחד מהם.
| רכיב הנזק | מה הוא כולל | מה נדרש להוכחה |
|---|---|---|
| הוצאות רפואיות | פיזיותרפיה, תרופות, בדיקות והשתתפויות עצמיות שלא כוסו בקופת החולים | קבלות, הפניות רפואיות והמלצת רופא |
| הפסד שכר | ימי היעדרות או ירידה בהכנסה בתקופת ההחלמה | אישורי מחלה, תלושי שכר מלפני ואחרי התאונה, אישור מעסיק |
| עזרת צד שלישי | סיוע בבית או בטיפול בילדים בזמן שהנפגע מוגבל | אישור רפואי על הצורך, קבלות או הצהרות |
| נסיעות | הגעה לטיפולים, לבדיקות ולרופאים | קבלות, פירוט תאריכים ומרחקים |
| נכות זמנית | תקופה שבה התפקוד נפגע ואחר כך חזר לקדמותו | חוות דעת רפואית שמגדירה את התקופה ואת מידת המגבלה |
דוגמה: נהגת שנפגעה בצוואר בתאונה בצומת, עברה שישה שבועות של פיזיותרפיה, נעדרה שלושה שבועות מהעבודה ושילמה על טיפולים פרטיים שהקופה לא כיסתה.
גם אם הוועדה או המומחה קבעו שאין נכות צמיתה, ההוצאות וההפסד שהוכחו נשארים בתביעה.
נזק לרכב אינו נכלל בחוק הפלת"ד.
הוא מטופל בנפרד, דרך ביטוח מקיף או תביעה נגד מבטחת הצד השלישי של הנהג האחראי.
אם נגרם נזק לרכב, כדאי לבדוק גם את תחום נזקי הרכוש, כי שני ההליכים מתנהלים במקביל.
כשהפגיעה בגוף מורכבת יותר, אנחנו מציעים לבחון אותה במסגרת תביעות נזקי גוף.
חלק מהרכיבים נראים קטנים כשבודקים כל אחד לחוד, אבל יחד הם מצטברים: מספר נסיעות לפיזיותרפיה, השתתפות עצמית בכל טיפול, ימי מחלה שנוצלו ממכסת העובד.
לכן כדאי לרשום כל הוצאה מיד כשהיא נוצרת ולשמור את הקבלה.
יש לקחת בחשבון גם שסכומים שהנפגע קיבל ממקורות אחרים, כמו קופת החולים או הביטוח הלאומי, עלולים להיות מנוכים מהפיצוי.
מי שמגיש את התביעה צריך לדעת זאת מראש כדי להעריך נכון את התוצאה.
אילו מסמכים וראיות כדאי לאסוף אחרי התאונה?
תביעה ללא נכות היא תביעה של פרטים, ולכן איסוף מסודר של מסמכים הוא חלק גדול מהסיכוי להצליח.
הרשימה שלהלן מתאימה לרוב המקרים:
- דוח המשטרה או טופס פרטי התאונה, כולל פרטי הרכבים והנהגים
- סיכום ביקור בחדר המיון או תיעוד של מגן דוד אדום, גם אם בדקו אתכם בדיקה קצרה בלבד
- תיעוד רציף מקופת החולים: ביקורים אצל רופא משפחה, הפניות למומחים, בדיקות הדמיה ופיזיותרפיה
- אישורי מחלה על כל התקופה, ואישור מהמעסיק על ימי ההיעדרות
- תלושי שכר של שנה לפני התאונה ושל התקופה שאחריה
- קבלות על כל הוצאה הקשורה לפגיעה, כולל נסיעות
- תמונות מזירת התאונה, מהנזק לרכב ומהחבלות, ופרטי עדים
טעות נפוצה היא להפסיק טיפול רפואי כשהכאב פוחת קצת.
פער בתיעוד הרפואי נקרא אצל חברת הביטוח כהוכחה לכך שהפגיעה חלפה, והוא מקשה על הוכחת הנזק.
דבר נוסף: אל תחתמו על טפסי ויתור רחבים או על הצהרות ללא עיון, גם כשהן נשלחות בנימוס.
במקרים שבהם צריך חוות דעת מקצועית, משרדנו עובד באופן קבוע עם מומחים רפואיים מובילים בתחום הפגיעה, ומכין את הלקוח לבדיקות ולוועדות רפואיות ולדיונים בבית המשפט.
הכנה כזו משפיעה על האופן שבו הפגיעה נרשמת בפועל.
מעבר למסמכים הרשמיים, מומלץ לנהל יומן קצר: מתי הופיעו הכאבים, אילו פעולות יומיומיות הפכו קשות, מתי החמיצו יום עבודה ומי עזר בבית.
יומן כזה עוזר לנפגע להיזכר בפרטים כשמגיע הזמן להסביר אותם למומחה הרפואי או לבית המשפט, והוא משלים את התיעוד הרפואי.
כדאי גם לצלם ולסרוק כל מסמך ולשמור עותק דיגיטלי, כי קבלות נייר דוהות ולעיתים הולכות לאיבוד לפני שהתביעה מוגשת.
מול מי מגישים תביעה ומהם המועדים?
התביעה מופנית בדרך כלל אל חברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב.
נוסע ברכב תובע את מבטחת הרכב שבו נסע.
הולך רגל, רוכב אופניים או רוכב קורקינט שנפגע מרכב תובע את מבטחת הרכב שפגע בו.
בתאונה שבה היה מעורב רכב אחד בלבד, התביעה מופנית למבטחת אותו רכב.
כשהנהג נמלט או שהרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה, פונים אל "קרנית", הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שנועדה לפצות במקרים כאלה.
התנאים שם שונים, ולכן כדאי לבדוק את המסלול לפני שמגישים.
אם התאונה אירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, יכול להיות שהיא מוכרת גם כתאונת עבודה.
אז נפתח מסלול נוסף מול המוסד לביטוח לאומי, עם דמי פגיעה וזכויות נוספות.
תגמולים שמתקבלים ממקורות כאלה עשויים להיות מנוכים מהפיצוי, ולכן חשוב לתאם בין ההליכים.
פרטים נוספים בנושא מופיעים בעמוד על ייצוג בתביעות ביטוח לאומי ובעמוד על תאונות עבודה.
לגבי הזמן: אל תחכו לסוף ההתיישנות.
הודעה למבטחת, מילוי טפסי התביעה והגשת תביעה לבית המשפט מתבצעים בשלבים, וכל שלב דורש הכנה.
ככל שהתיעוד נאסף מוקדם יותר, כך קל יותר להציג את הנזק במלואו.
שאלות נפוצות
אלה השאלות שנשאלות אצלנו שוב ושוב בנוגע לפיצוי כשלא נקבעה נכות.
האם מגיע פיצוי גם כשהפגיעה נחשבת קלה, כמו מתיחה בצוואר?
כן, אם הפגיעה מתועדת ונגרמו בעקבותיה הוצאות או הפסד.
פגיעות רקמות רכות הן מהנפוצות בתאונות דרכים, והן ניתנות להוכחה באמצעות רציפות הטיפול והבדיקות.
הפיצוי בהן לרוב צנוע, והוא תלוי בעיקר במה שאפשר להוכיח.
האם כדאי לחתום על הצעת פשרה שחברת הביטוח שולחת מיד?
לא לפני בדיקה.
הצעה מוקדמת מתבססת לעיתים על מצב רפואי שעדיין לא התייצב, וחתימה עליה סוגרת את התיק לצמיתות.
אם מתגלה אחר כך שהפגיעה חמורה מהמשוער, כבר לא יהיה אפשר לתקן.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני כל חתימה.
מה עושים אם הרופא כתב שאין נכות?
קביעה של רופא אחד אינה סוף הדרך.
אפשר להצטייד בחוות דעת של מומחה רפואי מטעמנו, ואם מוגשת תביעה, בית המשפט ממנה בדרך כלל מומחה רפואי משלו.
גם אם בסוף לא נקבעת נכות צמיתה, רכיבי הנזק הממוניים והנכות הזמנית נשארים בתביעה.
האם נוסעים והולכי רגל זכאים כמו נהגים?
כן.
החוק חל על כל מי שנפגע בתאונת דרכים, בין שהיה נהג, נוסע, הולך רגל או רוכב על אופניים.
ההבדל הוא בזהות המבטחת שאליה פונים, ובמקרים מסוימים גם בטענות ההגנה שהיא עשויה להעלות.
פיצוי תאונת דרכים ללא נכות: הליווי של ענת אשכנזי עו"ד
הדבר החשוב ביותר בתביעה שאין בה נכות צמיתה הוא ההכנה: לדעת אילו נזקים קיימים, להוכיח אותם במסמכים ולהגיש בזמן.
נכות אינה תנאי לזכאות, והיעדרה אינה אומרת שאין מה לתבוע, אלא שהתיק נשען על הוכחת הנזק בפועל.
משרדנו הוא משרד בוטיק, עם זמינות גבוהה ויחס אישי לכל לקוח.
אנחנו מנוסים בעבודה מול חברות ביטוח, עובדים עם מומחים רפואיים מובילים בתחום הפגיעה, ומלווים עד הסוף, כולל הכנה לוועדות רפואיות ולדיונים.
אנחנו מציגים הערכה מפוכחת ולא מבטיחים תוצאות.
אם נפגעתם בתאונה ואינכם בטוחים אם מגיע לכם פיצוי תאונת דרכים ללא נכות, פנו אל ענת אשכנזי עו"ד.
נעבור על המסמכים, נבדוק את המסלול המתאים ונגיד לכם בכנות מה אפשר לעשות.

