עורך דין רשלנות רפואית

לא. רפואה כרוכה בסיכונים, וגם טיפול שבוצע כהלכה יכול להסתיים בסיבוך. כדי שתהיה עילה צריך להראות שהמטפל סטה ממה שמטפל סביר היה עושה באותן נסיבות, ושהסטייה הזו היא שגרמה לנזק. סיבוך שהוסבר לכם מראש ונוהל כראוי אינו רשלנות. סיבוך שלא זוהה בזמן או שלא טופל כראוי עשוי להיות.

הבדיקה מתחילה בשאלות פשוטות: מה היה מצבכם לפני הטיפול, מה נעשה, מה השתנה ומה הסבירו לכם. אחר כך קוראים את התיק הרפואי, ובמקרה הצורך מתייעצים עם מומחה רפואי. פירטנו את השלבים במדריך כיצד בודקים אם קיימת עילה לתביעה, ובשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות נבחן את המקרה שלכם.

ככלל, תביעת נזיקין מתיישנת בתוך 7 שנים. בדרך כלל סופרים מיום האירוע, אבל כשהנזק התגלה מאוחר יותר המועד עשוי להיספר מיום הגילוי, ולכלל הזה יש גבולות. כל מקרה צריך בדיקה פרטנית של המועדים, ולכן כדאי לפנות מוקדם ולא לחכות לסוף התקופה.

ייתכן שכן. כשהנפגע הוא קטין, מניין תקופת ההתיישנות מתחיל בדרך כלל רק כשהוא מגיע לגיל 18. עם זאת, ככל שעובר זמן קשה יותר להשיג רשומות מלאות, כמו תיעוד מוניטור ורישומי חדר הלידה. לכן כדאי לבקש את התיק הרפואי ולהתחיל בבדיקה כבר עכשיו, גם אם אין כוונה להגיש תביעה מיד.

לפי חוק זכויות החולה, אתם זכאים לקבל העתק מהרשומה הרפואית שלכם. מגישים בקשה בכתב לכל גורם שטיפל בכם: בית החולים, קופת החולים, המרפאה ומכון הבדיקות. כדאי לבקש במפורש את התיק המלא, כולל רישומי אחיות, גיליונות מעקב ובדיקות הדמיה. כשאנחנו מלווים את התיק, אנחנו מטפלים בבקשות האלה בשבילכם.

בבית המשפט אי אפשר להוכיח עניין רפואי בלי חוות דעת של מומחה, שמצורפת לכתב התביעה. המומחה קובע מה היה הסטנדרט הסביר, אם הייתה סטייה ממנו ומה הקשר בינה לבין הנזק. בחירת המומחה הנכון לפי תחום הפגיעה היא החלטה מקצועית שמשפיעה על כל המשך התיק.

זה המצב השכיח. הגורם הרפואי מגיש חוות דעת נגדית, ובית המשפט צריך להכריע ביניהן. לעיתים בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, שבודק את התיק באופן עצמאי. בשלב הזה חשוב שהטענות שלנו יהיו מבוססות על התיעוד הרפואי עצמו, ושהמומחה שלנו יוכל להסביר אותן בבהירות גם בחקירה.

כן, במקרים מסוימים. חתימה על טופס אינה מוכיחה בהכרח שקיבלתם הסבר אמיתי על הסיכונים והחלופות. בית המשפט בוחן מה הוסבר בפועל, מתי ובאיזו שפה. בנוסף, טופס הסכמה אינו מכסה טיפול רשלני: גם אם הסכמתם לניתוח, הוא צריך להתבצע ברמה הסבירה.

בדרך כלל את הגוף שאחראי לטיפול: בית החולים, קופת החולים או המרפאה, ולעיתים גם את הרופא עצמו. בבית חולים ממשלתי הנתבעת היא המדינה. כשכמה גורמים היו מעורבים, ייתכן שיהיו כמה נתבעים. ברוב המקרים יש ביטוח אחריות מקצועית, והמשא ומתן מתנהל בפועל מול המבטח.

הפיצוי נבחן לפי ראשי נזק: כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת הזולת והתאמות בדיור ובניידות. ההיקף תלוי בחומרת הפגיעה, בגיל הנפגע, בעיסוק שלו ובמגבלות הצפויות בעתיד. כל ראש נזק צריך הוכחה משלו, ולכן חשוב לשמור קבלות ולתעד את השינוי בחיי היום-יום.

כשיש חשד שהמוות נגרם מרשלנות, יש שני מסלולים עיקריים. בני המשפחה שהיו תלויים בנפטר, כמו בן או בת זוג וילדים, יכולים להגיש תביעת תלויים על אובדן התמיכה. בנוסף, העיזבון יכול לתבוע בשם הנפטר על הנזקים שנגרמו לו. במקרים כאלה חשוב במיוחד לבקש את התיק הרפואי המלא מוקדם.

כן, אלה מסלולים נפרדים. פגיעה רפואית יכולה לזכות בגמלה, למשל נכות כללית בביטוח לאומי, ובמקביל בפיצוי מהגורם הרשלן. עם זאת, גמלאות מביטוח לאומי עשויות להיות מנוכות מהפיצוי בנזיקין. לכן כדאי לתכנן את שני המסלולים יחד, כדי שהחלטה באחד לא תפגע בשני.

הייעוץ הראשוני במשרד שלנו הוא ללא עלות. במקרים רבים, תיקים מסוג זה מנוהלים בשכר טרחה המותנה בהצלחה, ופרטי ההסדר מוסכמים עם כל לקוח באופן אישי. בשיחה הראשונה נסביר לכם גם אילו הוצאות צפויות בתיק, למשל חוות דעת רפואית, כדי שלא יהיו הפתעות.

תלוי בתיק. משך ההליך מושפע ממורכבות השאלה הרפואית, ממספר הנתבעים, מהצורך במומחה מטעם בית המשפט ומהשאלה אם הצדדים מגיעים להסדר. חלק מהתיקים מסתיימים במשא ומתן לפני תביעה, וחלק מגיעים לדיון הוכחות. בכל שלב נעדכן אתכם מה צפוי בהמשך. חשוב לדעת שהערכת הנזק תלויה לעיתים בהתייצבות המצב הרפואי, ולכן לא תמיד נכון למהר.

לא בהכרח. בחלק מהתיקים מכתב דרישה מגובה בחוות דעת מוביל למשא ומתן ולהסדר. גם אחרי הגשת תביעה, תיקים רבים מסתיימים בפשרה או בגישור. כשאין הסכמה, ההליך ממשיך לדיון הוכחות, ואנחנו מנהלים אותו במסגרת ליטיגציה אזרחית בתחומי הנזיקין והביטוח. כל הצעת פשרה נבחנת איתכם, וההחלטה אם לקבל אותה היא שלכם.

תלונה לגורמי הפיקוח במשרד הבריאות עוסקת בבדיקת התנהלות המטפל או המוסד, והיא אינה מעניקה לכם פיצוי. תביעה אזרחית נועדה לפצות אתכם על הנזק. אפשר לפעול בשני הערוצים, אבל כדאי להתייעץ לפני שמגישים תלונה, כי הגרסה שתמסרו בה עשויה להיות חשובה גם בתביעה.

תוצאה שלא עמדה בציפיות אינה בהכרח רשלנות. אבל בניתוחים אסתטיים הדרישה להסביר מראש את הסיכונים ואת התוצאות האפשריות מחמירה, כי אין דחיפות רפואית. לכן גם הסבר חלקי עשוי להקים עילה. הרחבנו על כך במדריך רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים. כדאי לשמור את חומרי השיווק, את הצילומים מלפני הטיפול ואת ההתכתבות עם המרפאה.

את כל המסמכים הרפואיים שיש לכם, מכתבי שחרור, הפניות ומרשמים. קבלות על תרופות, טיפולים ונסיעות. תלושי שכר מלפני הפגיעה ומאחריה. תמונות, אם הפגיעה נראית. וכדאי לכתוב ציר זמן מפורט: מתי פניתם, מה נאמר לכם ומי היה נוכח. אחר כך נבקש יחד את התיק הרפואי המלא.

הבריאות שלכם קודמת לכל, וההחלטה על המשך הטיפול צריכה להיות רפואית. אם אתם ממשיכים אצל אותו רופא, כדאי לבקש העתק מכל ביקור ולשמור על התיעוד. אם אתם עוברים לרופא אחר, ספרו לו את ההיסטוריה המלאה. חוות דעת של רופא נוסף יכולה לעזור גם בהבנת מה שקרה.

מתקשרים למשרד בטלפון 03-5367996 או משאירים פרטים בעמוד צור קשר. בשיחת הייעוץ הראשונית, ללא עלות, נשמע מה קרה, נבדוק את המועדים ונסביר מה הצעד הבא. אם יש לכם מסמכים רפואיים, הביאו אותם, אבל אין צורך לחכות שהכול יהיה מסודר כדי לפנות.