עורך דין תאונות עבודה

אירוע שקרה תוך כדי העבודה ועקב העבודה וגרם לפגיעה, למשל נפילה, פגיעה ממכונה או פציעה בהרמת משא. גם תאונה בדרך לעבודה וממנה מוכרת ככלל. בנוסף, ביטוח לאומי מכיר במיקרוטראומה, כלומר פגיעות זעירות וחוזרות לאורך זמן, ובמחלות מקצוע שמופיעות ברשימה בתקנות. כל מקרה נבחן לפי הנסיבות והתיעוד.

ככלל כן, כשהדרך הייתה סבירה ולא הייתה סטייה למטרה פרטית. החוק מכיר בסטיות מסוימות, כמו הסעת ילד למסגרת חינוכית. כשהתאונה בדרך היא גם תאונת דרכים, אפשר לתבוע במקביל את מבטח החובה של הרכב. על המסלול הזה אפשר לקרוא בעמוד עורך דין תאונות דרכים.

כן, עצמאים שמשלמים דמי ביטוח לאומי כנדרש מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה. ההבדל הוא בהוכחה: אין מעסיק שמאשר את הנסיבות, ולכן צריך לתעד את האירוע בדרכים אחרות, כמו הזמנות עבודה, הודעות ללקוחות, חשבוניות ועדויות. כדאי גם לוודא שאין חובות בתשלום דמי הביטוח, כי הם עלולים לעכב את הזכאות.

מגישים את התביעה בכל זאת. אין צורך לחכות לחתימת המעסיק, ואפשר לצרף לטופס הסבר על הסירוב. ביטוח לאומי יברר את הנסיבות בעצמו, לעיתים בחקירה. במקרה כזה חשוב לאסוף ראיות חלופיות: עדים, הודעות, תלושי שכר שמוכיחים העסקה ותיעוד רפואי שבו נכתב שהפגיעה קרתה בעבודה.

ככלל, תביעה לדמי פגיעה צריכה להיות מוגשת בתוך שנה מיום הפגיעה, ואיחור עלול לפגוע בזכות לתשלום. לתביעה לנכות מעבודה יש כללים משלה, אבל גם בה עיכוב עלול לעלות בכסף. ההמלצה היא להגיש מוקדם ככל האפשר, ולא לחכות שהמצב הרפואי יתבהר עד הסוף.

דמי פגיעה הם תשלום מביטוח לאומי שמחליף את השכר בתקופה שבה לא יכולתם לעבוד בגלל תאונת העבודה. הם משולמים לפי אישורי אי כושר מהרופא, לתקופה מוגבלת הקבועה בחוק, והסכום מחושב לפי ההכנסה שלכם לפני הפגיעה. אם בתום התקופה נותרה פגיעה, עוברים לתביעה לקביעת נכות מעבודה.

הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי בודקת אתכם, עוברת על המסמכים הרפואיים וקובעת דרגת נכות, זמנית או צמיתה. הבדיקה קצרה, ולכן ההכנה מראש חשובה: מסמכים עדכניים, רשימה של הקשיים בתפקוד ובעבודה, ותיאור כן של הכאבים. ליווי והכנה לוועדה הם חלק מהעבודה שלנו בכל תיק.

על דחיית ההכרה בתאונת עבודה אפשר להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. לפני כן כדאי להבין למה התביעה נדחתה: חוסר בתיעוד, ספק לגבי הנסיבות או קושי בקשר הסיבתי. המועדים קצרים, ולכן חשוב לפעול מהר. מידע נוסף על ההליכים מול המוסד יש בעמוד עורך דין ביטוח לאומי.

כן. על החלטת הוועדה הרפואית מגישים ערר לוועדה הרפואית לעררים, ושם בוחנים את הממצאים מחדש. כדאי להגיש את הערר עם מסמכים רפואיים עדכניים ולעיתים עם חוות דעת של מומחה. על החלטת ועדת העררים אפשר לערער לבית הדין לעבודה בשאלה משפטית. המועדים קצרים, אז אל תחכו.

כן, כשהתאונה נגרמה בגלל רשלנות של המעסיק, למשל ציוד מגן חסר, מכונה לא מגודרת, פיגום לא תקין או הדרכת בטיחות שלא ניתנה. התביעה נגד המעסיק נועדה להשלים את מה שביטוח לאומי לא מכסה, כמו כאב וסבל והפסדי שכר מעבר לגמלה. הגמלאות מנוכות מהפיצוי, כך שאין כפל.

צריך להראות שהמעסיק חב חובת זהירות כלפיכם, שהוא הפר אותה, ושההפרה גרמה לפגיעה ולנזק. בפועל זה אומר להוכיח מה היה ליקוי הבטיחות ואיך הוא הוביל לתאונה. תמונות של המקום, עדויות של עמיתים, תיעוד של הדרכות שניתנו או לא ניתנו ודוחות בטיחות הם הראיות המרכזיות, לצד חוות דעת רפואית.

כן. גם כשלעובד הייתה תרומה לתאונה, אפשר לתבוע, ובית המשפט עשוי להפחית את הפיצוי בשל אשם תורם. ככלל, בתי המשפט קובעים שעל המעסיק לצפות שעובדים עלולים לפעול מתוך שגרה או עייפות ולהגן עליהם גם מפני כך. לכן כדאי לבדוק את המקרה ולא לוותר מראש.

לא במלואו. מהפיצוי בתביעת הנזיקין מנכים את הגמלאות שביטוח לאומי שילם וישלם בגלל אותה פגיעה, כדי שלא יהיה פיצוי כפול על אותו נזק. לכן התביעה נגד המעסיק משמעותית בעיקר כשיש ראשי נזק שהגמלאות לא מכסות. החישוב הזה הוא חלק מבדיקת הכדאיות שאנחנו עושים בתחילת התיק.

זה חשש מובן. בפועל, למעסיקים רבים יש ביטוח חבות מעבידים, והתביעה מנוהלת לרוב מול חברת הביטוח שלהם. ההגשה לביטוח לאומי היא זכות שלכם ואינה תביעה נגד המעסיק. את ההחלטה אם לתבוע את המעסיק כדאי לקבל אחרי שבודקים את סיכויי התביעה, את מצבכם בעבודה ואת לוחות הזמנים.

באתרי בנייה ובמקומות עבודה משותפים, האחריות יכולה להיות של כמה גורמים: הקבלן הראשי, קבלן המשנה שהציוד שלו, בעל המקום או יצרן של ציוד פגום. במקביל להכרה בביטוח לאומי, אפשר לתבוע את הגורם האחראי, ולעיתים כמה גורמים יחד. צריך לברר מוקדם מי היה אחראי על מה, כל עוד העדים והמסמכים זמינים.

ייתכן, דרך תורת המיקרוטראומה. כשהעבודה כוללת תנועות חוזרות ונשנות שגורמות לפגיעות זעירות, שבמצטבר יוצרות נזק, ביטוח לאומי יכול להכיר בכך כפגיעה בעבודה. ההוכחה דורשת תיאור מפורט של אופי העבודה והתנועות, ולרוב חוות דעת רפואית שקושרת בין העבודה לפגיעה. כדאי לשמור תיאור תפקיד, תיעוד של סוג העבודה ועדויות של עמיתים.

תביעת נזיקין נגד המעסיק כפופה ככלל לתקופת התיישנות של 7 שנים מיום התאונה, ובמחלה או בפגיעה שהתגלתה מאוחר יותר המועד יכול להיספר מיום גילוי הנזק. בפועל לא כדאי לחכות: עדים עוזבים, מקום העבודה משתנה, וראיות על מצב הבטיחות ביום התאונה נעלמות.

כדאי לבדוק כמה כיוונים. בביטוח לאומי, הפגיעה בכושר העבודה יכולה להשפיע על דרגת הנכות, ויש גם זכויות לשיקום מקצועי לנפגעי עבודה העומדים בתנאים. בנוסף, אם יש לכם פוליסת אובדן כושר עבודה, אפשר להגיש תביעה גם לפיה. כדאי לבדוק את כל המסלולים יחד, כי הם משפיעים זה על זה.

הייעוץ הראשוני במשרד ללא עלות. במקרים רבים, תיקים מסוג זה מנוהלים בשכר טרחה המותנה בהצלחה, ופרטי ההסדר מוסכמים עם כל לקוח באופן אישי. נסביר לכם את התנאים בפגישה, לפני שמתחילים לעבוד, כדי שתדעו על מה אתם מסכימים. אם יתברר בשיחה שאין עילה מספקת, נאמר לכם את זה בפשטות.

משך ההליך תלוי בתיק: בהחלטת ביטוח לאומי, במצב הרפואי ובשאלה אם יש גם תביעה נגד המעסיק. כדי להתחיל, מתקשרים למשרד בטלפון 03-5367996 לייעוץ ראשוני ללא עלות. כדאי להכין את המסמכים הרפואיים, את טופס בל/250 אם הוגש, תלושי שכר וכל מכתב שקיבלתם מביטוח לאומי.