רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – קווים לדמותה

הניתוחים והטיפולים הפלסטיים יכולים ללא ספק לעשות פלאים. אולם באותה העת עלולים הם להזיק. לכן, אם הרופא המנתח חושב שהניתוח לא הכרחי, מיותר או מזיק – מחובתו להודיע על כך למטופל

במאה השנים האחרונות, הפכו הניתוחים הפלסטיים מניתוחים מורכבים ומסובכים לעניין שבשגרה. יותר ויותר נשים מבקשות לעבור שינויים אסתטיים של עיצוב חזה, הרמת פנים, שאיבת שומן ועוד. גם לגברים מוצעים ניתוחי יופי רבים ומגוונים. הבעייתיות בניתוחים אלה היא שאנחנו-המנותחים, לא באמת יודעים מתי רצוי לעשותם ומתי עלינו להימנע מהם בכל מחיר, מתי מומלץ לעבור ניתוח לשאיבת שומן ומתי הוא אינו נדרש כלל וכלל, מתי ניתן לבצע מתיחת בטן ומתי רצוי להסתפק בשמירה על תזונה נכונה ועל דיאטה ומתי לעשות ניתוח חוזר ומתי לחדול. פעמים רבות, רופאים מספרים לנו רק את מה שאנחנו רוצים לשמוע ולא בהכרח חושפים בפנינו את האמת, שהרי זו, עלולה להרחיק אותנו משולחן הניתוחים.

דוקטרינת ההסכמה מדעת קובעת כי חלה על הרופא חובת גילוי, ואין לבצע באדם טיפול רפואי ללא הסכמה מודעת לטיפול שיינתן לו, כדי שזה יוכל לקבל החלטה מושכלת אם להסכים לטיפול רפואי בגופו או אם לאו. אלא שבניתוחים פלסטיים שהינם אלקטיביים ואשר אינם מבוצעים מכוח חירום או למטרת הצלת חיים, חלה על הרופאים חובת גילוי מוגברת, בין היתר מהסיבה שניתוחים פלסטיים מבוצעים לרוב בקליניקות הפרטיות של הרופאים ויש מאחוריהם שיקולים כלכליים. חובה זו מחייבת את הרופאים ליתן למטופל הסבר נרחב מספיק זמן מראש ( לפחות יממה) גם אודות הסיבוכים הנדירים האפשריים בעקבות הניתוח, לרבות הצגת אלטרנטיבות טיפול אפשריות ומניעת ניתוחים פלסטיים חוזרים ונשנים אשר מקורם בתופעה של "התמכרות", ואשר עלולים להביא למראה מוגזם על גבול הגרוטסקי.

מקרה שהגיע זה מכבר למשרדי: רופא מפורסם שלפתחו הגיעה אישה אשר ביקשה לעבור ניתוח להגדלת חזה. לאחר שעברה את הניתוח הראשון, התאהבה האישה במחמאות ובמילים הטובות שהרעיפה עליה הסביבה ואהבה עד בלי די את התחושה וההתרגשות לפני הניתוח ולאחריו, ולכן החלה דרך קבע, לנתח חלקים שונים בגופה, וביקשה לבצע שוב ושוב "רק עוד ניתוח אחד קטן". היא התמכרה לתחושה, נשבתה במעגל הבלתי פוסק של ניתוחים פלסטיים, ומהר מאד קיבלה עיוות קבוע של הפנים והגוף והפכה למשהו כמעט לא אנושי – לבובה ו/או לחייזר. הרופא מבחינתו נשבה כפי הנראה במעגל הבלתי פוסק של מזומנים שהעבירה לו האישה, המשיך לבצע בה את הניתוחים על אף שהיה ברור לעיני כל כי המדובר באישה חולה ובאובססיה לניתוחים – ועל כן הוגש כנגדו כתב תביעה על ידי משרדי.

הניתוחים והטיפולים הפלסטיים יכולים ללא ספק לעשות פלאים הן לגוף והן להרגשה, אולם באותה העת עלולים הם להזיק. במקרה והרופא המנתח חושב כי הניתוח לא הכרחי, מיותר או מזיק, מחובתו להודיע על כך למטופל ובמקרה בו הלקוח מתעקש על ביצוע הניתוח, מוטלת על הרופא האחריות לסרב, ואם בכל זאת בחר הרופא לנתח, עלול הוא להיות מחויב ברשלנות רפואית.

עו"ד ענת אשכנזי

מקור: http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3702780,00.html