פסקי דין פוסט טראומה משרד הביטחון בדיני נזיקין

פסקי דין פוסט טראומה משרד הביטחון מלמדים שלושה דברים עיקריים: הכרה בפגיעה נפשית תלויה בהוכחת קשר בין השירות להפרעה, היעדר אירוע קרבי אחד ומוגדר אינו שולל הכרה, והחלטה שלילית של הוועדה הרפואית אינה סוף הדרך.
התביעה נבחנת לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב), התשי"ט-1959, ובתי המשפט נוטים לפרש אותו באופן תכליתי, כלומר לטובת מי שנפגע בשירותו.
התוצאה בכל תיק תלויה בעובדות, ברשומות הרפואיות ובחוות הדעת המקצועיות שמוגשות.
משרדנו, ענת אשכנזי עו"ד, מלווה תובעים מול משרד הביטחון לצד תחומי נזקי גוף וביטוח לאומי.
רוצים שנבחן את התיק שלכם?
פנו אלינו ונעבור יחד על המסמכים.

אילו עקרונות עולים מפסקי דין פוסט טראומה משרד הביטחון?

העיקרון הראשון הוא שהנפגע נדרש להראות "קשר סיבתי" (זיקה בין השירות לבין המחלה, כך שהשירות גרם להפרעה או החמיר אותה).
אין צורך להוכיח שהשירות היה הגורם היחיד.
מספיק שהוא תרם תרומה משמעותית להתפתחות ההפרעה או להחמרתה.

פוסט טראומה

העיקרון השני נוגע לטיב האירוע. "הפרעת דחק פוסט טראומטית" (PTSD) מתפתחת לא רק אחרי אירוע קרבי דרמטי.
בפסיקה נבחנים גם עומס מצטבר, חשיפה חוזרת למראות קשים, אחריות כבדה בתפקיד ושירות תחת איום מתמשך.
מי ששירת בתפקיד שכלל טיפול בנפגעים, פינוי או חשיפה למוות אינו צריך להצביע על רגע אחד שבו "הכול קרה".

העיקרון השלישי הוא שהחלטה רפואית אינה חסינה מביקורת.
הוועדה הרפואית היא גוף מקצועי, אך בית המשפט בוחן אם ההחלטה נימקה את מסקנותיה, אם התייחסה לחומר שהוצג לה ואם יישמה נכון את המבחן המשפטי.
פגם בנימוק או התעלמות ממסמך מהותי הם עילות שחוזרות בהליכי ערעור.

כדאי לזכור שפסק דין הוא תמונת מצב של תיק מסוים.
עיקרון שנקבע בו עשוי להתאים לתיק שלכם ועשוי שלא, בהתאם לתפקיד, לתקופת השירות ולרשומות הרפואיות.
לכן אנחנו קוראים את הפסיקה הרלוונטית מול התיק הספציפי ולא מצטטים אותה כמסקנה כללית.

דוגמה להמחשה: אדם שמילא תפקיד עורפי ונחשף לאורך חודשים לפינוי פצועים, ולא שירת ביחידה קרבית מובהקת, עשוי להיתקל בטענה שהשירות שלו לא היה "קרבי מספיק".
בפסיקה נבחנת התוצאה בפועל על האדם ולא תווית התפקיד.
השאלה היא מה חווה, באיזו תדירות ועם איזה תיעוד, ולכן תיאור מפורט של שגרת השירות חשוב לא פחות מהאבחנה עצמה.

עיקרון נוסף שחוזר הוא חשיבות העקביות.
כשהתיאור שמוסר הנפגע לפסיכיאטר, לוועדה ולבית המשפט אחיד, הוא נתפס כמהימן.
סתירות קטנות בפרטים אינן בהכרח פוסלות, אבל פערים משמעותיים בגרסה מחייבים הסבר מראש.

איך מוכיחים קשר בין השירות להפרעה הנפשית?

ההוכחה נשענת על שלושה סוגי חומר: תיעוד מהשירות, תיעוד רפואי ועדויות.
התיעוד מהשירות כולל תיק רפואי צבאי, פרטי תפקיד, דיווחי אירועים ותעודות הוקרה או נוכחות באירוע מסוים.
התיעוד הרפואי כולל פניות לקצין בריאות הנפש, אבחונים פסיכיאטריים וטיפולים פרטיים.
העדויות הן של חברים ליחידה, מפקדים ובני משפחה שהכירו את המצב לפני השירות ואחריו.

לדברי פסיכיאטר בכיר העוסק בהערכות נכות נפשית, לא מספיק להראות שאדם סובל היום מתסמינים.
צריך להראות מתי הם החלו, מה קרה סביב אותו זמן ואיך הם התפתחו.
חוות דעת שמציגה רצף כזה חזקה בהרבה מאבחון חד פעמי.

מקום מרכזי תופסת גם שאלת "ההחמרה".
אם לאדם היה רקע נפשי קודם, השאלה המשפטית היא אם השירות החמיר אותו מעבר למהלכו הטבעי.
פסיקה בעניין זה בוחנת את המצב לפני השירות ואחריו, ולכן חשוב לאסוף מסמכים גם מתקופות מוקדמות, ולא רק מתקופת השירות.

משרדנו עובד באופן קבוע עם מומחים רפואיים מובילים בתחום הפגיעה, ובונה את חוות הדעת כך שתענה בדיוק על השאלות שהוועדה והמשפט בוחנים.
הכנה כזאת נעשית לפני הדיון ולא אחריו.

בפועל, אנחנו מתחילים בציר זמן כתוב.
ממפים בו את תקופת השירות, האירועים המרכזיים, הפנייה הראשונה לטיפול, האבחון, והשפעת המצב על העבודה והמשפחה.
ציר כזה מאפשר למומחה הרפואי להתבסס על עובדות מסודרות, ולוועדה להבין את הרצף בלי לחפש אותו בין עשרות מסמכים.

עדויות של חברים ליחידה שימושיות במיוחד כשאין דיווח רשמי על האירוע.
עדות שמתארת מה נראה, מתי, ואיך השתנתה התנהגות הנפגע אחר כך, יכולה להשלים פער תיעוד, והיא חזקה יותר כשהיא נמסרת בפרטים ולא בתיאור כללי.

האם אפשר לקבל הכרה אם התסמינים הופיעו שנים אחרי השירות?

במקרים רבים כן.
אחת התופעות הידועות בהפרעה פוסט טראומטית היא "הופעה מאוחרת", כלומר תסמינים שמתפרצים שנים אחרי האירוע, לעיתים בעקבות אירוע חיים, פרישה מעבודה או הזדקנות.
היעדר פנייה לטיפול בזמן השירות אינו שולל הכרה מאליו.

עם זאת, ככל שעובר זמן קשה יותר להוכיח את הרצף.
הוועדה תשאל מה קרה בין סיום השירות להופעת התסמינים, ואיך התפקד האדם בעבודה, בלימודים ובמשפחה.
תשובות עקביות, הנתמכות במסמכים ובעדויות, משפרות את הסיכוי לקבל החלטה ראויה.
לכן כדאי לא לדחות את הפנייה, גם כשנדמה שהתיעוד חלקי.

שירות מילואים נחשב שירות לצורך החוק, בכפוף לתנאים.
מי שפגיעתו הנפשית קשורה לתקופת מילואים ארוכה או לשירות בזמן לחימה יכול לבחון תביעה באותה דרך.

מסמכים מתקופות הביניים הם לרוב המפתח.
סיכומי רופא משפחה, תלונות על שינה ועצבנות, החלפות עבודה תכופות או פניות קודמות לטיפול, גם אם לא נקשרו אז לשירות, יכולים להראות שהקושי התפתח בהדרגה ולא הופיע פתאום.
חוות דעת פסיכיאטרית שמסבירה את מנגנון ההופעה המאוחרת, ומקשרת אותו לאירועי השירות, נותנת לוועדה בסיס מקצועי להכרה.

מה עושים כשהוועדה הרפואית דוחה או מקטינה את הנכות?

דחייה או קביעת אחוזי נכות נמוכים מהמצופה אינן סוף ההליך.
ההחלטה מנומקת בכתב, והנימוקים הם נקודת המוצא לבדיקה: האם הוועדה התעלמה ממסמך, האם הסתמכה על מבחן שגוי, והאם נשענה על בדיקה שטחית.
המועדים להגשת ערר או ערעור קצרים יחסית, ולכן יש לבדוק אותם בהחלטה עצמה כבר ביום קבלתה.

שלב מה נבחן מה כדאי להכין
הוועדה הרפואית אבחנה, אחוזי נכות וקשר לשירות סיכומים פסיכיאטריים, תיעוד שירות, חוות דעת מומחה
ועדת ערר בדיקה מחודשת של החלטת הוועדה והחומר שהוצג לה נימוקי ערר ממוקדים, חומר חדש, הכנה לדיון
בית המשפט המחוזי שאלות משפטיות, כגון נימוק לקוי או יישום שגוי של המבחן ניתוח משפטי של ההחלטה ופסיקה רלוונטית

בשלב הוועדה ובשלב הערר הדגש הוא על הכנה.
אנחנו מלווים את הלקוח בהכנה לוועדות הרפואיות ולדיונים, כולל תרגול של השאלות הצפויות ובחירת המסמכים שיוצגו.
בשלב בית המשפט המחוזי מתמקדים בשאלות משפטיות, ולכן הערעור נשען על פגמים בהחלטה ולא על חילוקי דעות רפואיים בלבד.

אם החלטה שלילית כבר ניתנה, אל תניחו שהסיכוי אבד.
מעבר מקצועי על ההחלטה מגלה לעיתים פגמים שניתן להעלות, וחומר חדש עשוי לשנות את התמונה.
אין לכך הבטחת תוצאה, אבל זו בדיקה שכדאי לבצע בזמן.

שאלות נפוצות על תביעות פוסט טראומה

כמה תשובות קצרות לשאלות שעולות בפגישות הראשונות עם נפגעים ובני משפחותיהם.

מה ההבדל בין פנייה למשרד הביטחון לפנייה לביטוח לאומי?

משרד הביטחון מטפל בפגיעות של חיילים ומשרתים אחרים בשירות, לפי חוק הנכים.
אזרחים שנפגעו בפעולת איבה פונים בדרך כלל לביטוח לאומי, לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
במקרה של ספק כדאי לבדוק מראש לאיזו מסגרת התיק שייך, כדי לא לאבד זמן.

אילו מסמכים כדאי לאסוף לפני הגשת התביעה?

כדאי לאסוף את התיק הרפואי הצבאי, סיכומי טיפול נפשי, מסמכי שירות המעידים על התפקיד והאירועים, ופרטי קשר של אנשים שיכולים להעיד.
גם תיעוד מתקופה שלפני השירות עוזר, במיוחד כשנשאלת שאלת ההחמרה.

האם שירות מילואים מזכה בהכרה בפוסט טראומה?

שירות מילואים נחשב שירות לצורך החוק, בכפוף לתנאים.
כמו בשירות סדיר, השאלה המרכזית היא אם קיים קשר בין השירות להפרעה, ולכן התיעוד של תקופת המילואים חשוב.

האם נדרש עורך דין כבר בשלב הוועדה הרפואית?

אין חובה, אבל זה השלב שבו נקבעים הנתונים שילוו את התיק בהמשך.
הכנת חוות דעת ותרגול הדיון מראש יכולים להשפיע על ההחלטה, ולהקל על ערר או ערעור אם יידרשו.

הצעד הראשון הוא קריאה מדוקדקת של ההחלטה מול התיק שהוגש.
אנחנו בודקים אילו מסמכים הוזכרו בה ואילו נעדרו, האם הנימוק עונה על הטענות שהועלו, והאם הפער בין חוות הדעת של הוועדה לחוות הדעת של מומחה מטעמנו מוסבר.
כשהפער לא מוסבר, זו נקודה מרכזית לערר.

חשוב גם להפריד בין שני סוגי טענות.
טענה רפואית, למשל חילוקי דעות על אחוז הנכות, נבחנת בעיקר בוועדת הערר.
טענה משפטית, למשל יישום שגוי של המבחן לקשר סיבתי, היא זו שמובילה לערעור בבית המשפט.
הבחנה נכונה בין השניים חוסכת זמן ומונעת הגשת הליך בערוץ הלא מתאים.

פסקי דין פוסט טראומה משרד הביטחון וליווי של ענת אשכנזי עו"ד

הפסיקה מצביעה על כך שהכרה בפוסט טראומה נשענת על חומר מסודר, על חוות דעת מדויקת ועל הבנה של ההליך.
תיק שנבנה נכון מראש מגיע לוועדה, לערר ולבית המשפט מעמדה חזקה יותר.

משרדנו הוא משרד בוטיק המתמחה בדיני נזיקין וביטוח.
אנחנו מציעים ליווי צמוד, זמינות גבוהה ויחס אישי, הכנה לוועדות רפואיות ולדיונים, ועבודה עם מומחים רפואיים מובילים.
בתחומים קרובים, כמו ייצוג נפגעי פעולות איבה, תאונות עבודה וליטיגציה אזרחית, אנחנו נשענים על אותו ניסיון בעבודה מול גופים מבטחים וממשלתיים.

אם אתם שוקלים תביעה על בסיס פסקי דין פוסט טראומה משרד הביטחון, או שקיבלתם החלטה שאינכם מבינים, צרו קשר עם ענת אשכנזי עו"ד.
נבדוק את המסמכים, נסביר את האפשרויות ונגדיר יחד את הצעד הבא.

שתף

אולי יעניין אותך גם ...